בניינים בלשון: כל מה שצריך לדעת על הפעלים בעברית
הכירו את בנייני הפועל בעברית
בעברית, אנו מחלקים את הפעלים לשבעה "בניינים" – קבוצות המאפיינות את צורת הפועל, את משמעותו (פעיל, סביל, רפלקסיבי) ואת הניקוד שלו. כל בניין הוא למעשה תבנית שעל פיה נוצרים פעלים חדשים משורשים שונים.
הבניינים הם:
-
פָּעַל (קל)
-
נִפְעַל
-
הִפְעִיל
-
הֻפְעַל
-
פִּעֵל
-
פֻּעַל
-
הִתְפַּעֵל
שלושה מהבניינים הם "בניינים כבדים": פִּעֵל, פֻּעַל והִתְפַּעֵל. הם נקראים כך משום שעי"ן הפועל בהם תמיד דגושה בדגש חזק תבניתי.

בניין הִפְעִיל
בניין הִפְעִיל מבטא בדרך כלל פעולה שמישהו גורם לה לקרות.
דוגמה לשם הפועל: לְהַלְבִּישׁ
חוקים וכללים (זכרו! בגד כפת מנוקד בדגש קל במקרה הצורך!!!)
-
עבר: האות ה' תחילית מנוקדת בחיריק חסר (הִ), פ' הפועל מנוקדת בשווא נח, ועי"ן הפועל מנוקדת בפתח (למעט בגופים נסתר, נסתרת, נסתרים ונסתרות).
-
הווה: האות מ' תחילית מנוקדת בפתח (מַ), פ' הפועל בשווא נח, ועי"ן הפועל בחיריק מלא.
-
עתיד: אותיות אית"ן בראש המילה מנוקדות בפתח (אַ, יַ, תַ, נַ), פ' הפועל בפתח, ועי"ן הפועל בחיריק מלא (למעט בגופים נוכחות ונסתרות).
-
ציווי: האות ה' תחילית מנוקדת בפתח (הַ), פ' הפועל בשווא נח.
בניין הֻפְעַל
בניין הֻפְעַל הוא בדרך כלל הסביל של בניין הִפְעִיל. הוא מתאר פעולה שנעשתה על מישהו או משהו. דוגמה לשם הפועל: אין שם פועל בבניין זה.
חוקים וכללים (זכרו! בגד כפת מנוקד בדגש קל במקרה הצורך!!!)
-
כל הזמנים: האות התחילית מנוקדת בקובוץ (ֻ), ופ' הפועל מנוקדת בשווא נח.
-
עבר: עי"ן הפועל מנוקדת בפתח (למעט בגופים נסתרת, נוכחים, נוכחות, נסתרים ונסתרות). חל תהליך החטפה בע' הפועל.
-
הווה: עי"ן הפועל מנוקדת בקמץ (למעט ביחידה).
-
עתיד: עי"ן הפועל מנוקדת בפתח (למעט בגופים נוכחת ונסתרים). חל תהליך החטפה בע' הפועל.
בניין נִפְעַל
בניין נִפְעַל יכול לתאר פעולה שנעשתה על מישהו או משהו (סביל), או פעולה רפלקסיבית שהדבר עושה לעצמו (חוזר). לפעמים הוא משמש כסביל של בניין קל.
דוגמה לשם הפועל: לְהִפָּקֵד
חוקים וכללים (זכרו! בגד כפת מנוקד בדגש קל במקרה הצורך!!!)
-
עבר: האות נ' תחילית מנוקדת בחיריק חסר, פ' הפועל בשווא נח, ועי"ן הפועל בפתח (למעט נסתרת ונסתרים). למ"ד הפועל מנוקדת בשווא נח (או לא מנוקדת), למעט נסתרים ונסתרות.
-
הווה: האות נ' תחילית מנוקדת בחיריק חסר, פ' הפועל בשווא נח, ועי"ן הפועל בקמץ (למעט ביחידה).
-
עתיד (חָדָ"ק בכל הגופים פרט למדבר - סָדָ"ק): אותיות אית"ן מנוקדות בחיריק חסר (למעט מדבר). פ' הפועל דגושה בדגש חזק משלים עקב נפילת נ' הבניין (תהליך הידמות מלאה). פ' הפועל מנוקדת בקמץ. עי"ן הפועל מנוקדת בצירי חסר (למעט נוכחת, נוכחים ונסתרים). חל תהליך החטפה בע' הפועל.
-
ציווי (חָדָ"ק בכל הגופים): האות ה' תחילית מנוקדת בחיריק חסר. פ' הפועל דגושה בדגש חזק משלים עקב נפילת נ' הבניין (תהליך הידמות מלאה). פ' הפועל מנוקדת בקמץ. עי"ן הפועל מנוקדת בצירי חסר (למעט נוכחת ונוכחים).
בניין קל (פָּעַל)
בניין קל הוא הבניין הבסיסי ביותר, והוא מתאר פעולה רגילה. דוגמה לשם הפועל: לִבְדֹּק (למעט שורש ש.כ.ב – לִשְכַּב)
חוקים וכללים (זכרו! בגד כפת מנוקד בדגש קל במקרה הצורך!!!)
-
משקל פָּעַל – עבר:
-
החטפה בעי"ן הפועל בגופים נסתרת, נסתרים ונסתרות.
-
החטפה בפ' הפועל בגופים נוכחים ונוכחות.
-
-
משקל פּוֹעֵל – הווה:
-
החטפה בעי"ן הפועל ברבים ורבות.
-
-
משקל פָּעוּל – הווה:
-
החטפה בפ' הפועל ביחידה, רבים ורבות.
-
-
משקל אֶפְעַל – עתיד:
-
החטפה בעי"ן הפועל בנוכחת, נוכחים ונסתרים.
-
אות אית"ן בחיריק חסר (למעט מדבר).
-
פ' הפועל בשווא נח.
-
פתח בעי"ן הפועל (למעט נוכחת, נוכחים ונסתרים).
-
-
משקל אֶפְעַל – ציווי:
-
פירוק צרור שוואים בנוכחת ונוכחים.
-
-
משקל אֶפְעֹל – עתיד:
-
החטפה בעי"ן הפועל בנוכחת, נוכחים ונסתרים.
-
אות אית"ן בחיריק חסר (למעט מדבר).
-
פ' הפועל בשווא נח.
-
חולם חסר בעי"ן הפועל (למעט נוכחת, נוכחים, נסתרים ומדבר).
-
-
משקל אֶפְעֹל – ציווי:
-
פירוק צרור שוואים בנוכחת, נוכחים ונוכח.
-
-
משקל פָּעֵל – הווה:
-
החטפה בפ' הפועל ביחידה, רבים ורבות.
-
-
משקל פָּעֹל – עבר:
-
החטפה בפ' הפועל בנוכחים ונוכחות.
-
-
משקל פָּעוֹל – הווה:
-
החטפה בפ' הפועל ביחידה, רבים ורבות.
-
בניין פִּעֵל (בניין כבד)
בניין פִּעֵל מבטא בדרך כלל פעולה אינטנסיבית, חוזרת, או גרימה.
דוגמה לשם הפועל: לְסַפֵּר
חוקים וכללים (זכרו! בגד כפת מנוקד בדגש קל במקרה הצורך!!!)
-
עבר: פ' הפועל בחיריק חסר. עי"ן הפועל דגושה בדגש חזק תבניתי. עי"ן הפועל בצירי חסר (למעט מדבר, נוכח, נוכחת, מדברים, נוכחים, נוכחות, שם יש פתח). החטפה בעי"ן הפועל בגופים נסתרת, נסתרים ונסתרות.
-
הווה: מ' תחילית בשווא נע. פ' הפועל בפתח. עי"ן הפועל דגושה בדגש חזק תבניתי. עי"ן הפועל בצירי חסר. החטפה בעי"ן הפועל בגופים רבים ורבות.
-
עתיד: אותיות אית"ן בשווא נע (למעט א' - אות גרונית). פ' הפועל בפתח. עי"ן הפועל דגושה בדגש חזק תבניתי. עי"ן הפועל בצירי חסר. החטפה בעי"ן הפועל בגופים נוכחת, נוכחים ונסתרים.
-
ציווי: פ' הפועל בפתח. עי"ן הפועל דגושה בדגש חזק תבניתי. עי"ן הפועל בצירי חסר. החטפה בעי"ן הפועל בגופים נוכחת, נוכחים ונוכחות.
בניין פֻּעַל (בניין כבד)
בניין פֻּעַל הוא בדרך כלל הסביל של בניין פִּעֵל.
דוגמה לשם הפועל: אין שם פועל בבניין זה.
חוקים וכללים (זכרו! בגד כפת מנוקד בדגש קל במקרה הצורך!!!)
-
עבר: החטפה בעי"ן הפועל בגופים נסתרת, נסתרים ונסתרות. דגש חזק תבניתי בעי"ן הפועל.
-
הווה: עי"ן הפועל דגושה בדגש חזק תבניתי.
-
עתיד: אותיות אית"ן מנוקדות בשווא נע (למעט מדבר). החטפה בעי"ן הפועל בנוכחת, נוכחים ונסתרים. עי"ן הפועל דגושה בדגש חזק תבניתי.
בניין הִתְפַּעֵל (בניין כבד)
בניין הִתְפַּעֵל מבטא בדרך כלל פעולה רפלקסיבית (שהגוף עושה על עצמו) או הדדית, ולעתים פעולה בעלת משמעות סבילה.
דוגמה לשם הפועל:לְהִתְלַבֵּשׁ
חוקים וכללים (זכרו! בגד כפת מנוקד בדגש קל במקרה הצורך!!!)
-
עבר: הִתְ – לכל אורך הנטייה. פ' הפועל בפתח. החטפה בנסתרת, נוכחים, נסתרים ונסתרות. בעי"ן הפועל, הצירי הופך לפתח עקב תזוזת הטעם בגופים מדבר, נוכח, נוכחת, מדברים, נוכחים ונוכחות. עי"ן הפועל דגושה בדגש חזק תבניתי.
-
הווה: מִתְ – לכל אורך הנטייה. פ' הפועל בפתח. החטפה בעי"ן הפועל בגופים רבים ורבות. עי"ן הפועל דגושה בדגש חזק תבניתי.
-
עתיד: אותיות אית"ן בחיריק חסר (למעט מדבר). ת' בשווא נח אחרי אות אית"ן. פ' הפועל מנוקדת בפתח. החטפה בעי"ן הפועל בנוכחת, נסתרים ונוכחים. עי"ן הפועל דגושה בדגש חזק תבניתי.
תופעות מיוחדות בבניין הִתְפַּעֵל
בניין הִתְפַּעֵל מאופיין בתופעות פונטיות ייחודיות:
-
שיכול עיצורים: אם פ' הפועל היא שׁ/שׂ/ס, מיקום פ' הפועל מתחלף עם מיקום ת' הבניין.
-
דוגמה: הִתְסַפֵּר ← הִסְתַּפֵּר
-
-
שיכול עיצורים והידמות חלקית בקוליות: אם פ' הפועל היא ז', פ' הפועל תתחלף עם ת' הבניין, ות' הבניין תהפוך לאות ד'.
-
דוגמה: הִתְזַמֵּן ← *הִזְתַּמֵּן ← הִזְדַּמֵּן
-
-
שיכול עיצורים והידמות חלקית בנחציות: אם פ' הפועל היא צ', פ' הפועל תתחלף עם ת' הבניין, ות' הבניין תהפוך לאות ט'.
-
דוגמה: הִתְצַלֵּם ← *הִצְתַּלֵּם ← הִצְטַלֵּם
-
-
התלכדות עיצורים ודגש משלים: אם פ' הפועל היא ת', יתרחש תהליך התלכדות עיצורים, וה-ת' ה"חדשה" תהיה דגושה בדגש חזק משלים.
-
דוגמה: הִתְתַּמֵּם ← הִתַּמֵּם
-
-
הידמות מלאה: אם פ' הפועל היא ד/ט, יתרחש תהליך הידמות מלאה.
-
דוגמה: הִתְטַמֵּן ← *הִטְטַמֵּן ← הִטַּמֵּן
-
הבניינים הסבילים
-
נִפְעַל הוא לעיתים קרובות הבניין הסביל של בניין קל. (לדוגמה: שָׁבַר / נִשְׁבַּר).
-
הֻפְעַל הוא הבניין הסביל של בניין הִפְעִיל. (לדוגמה: הִשְׁלִים / הֻשְׁלַם).
-
פֻּעַל הוא הבניין הסביל של בניין פִּעֵל. (לדוגמה: סִפֵּר / סֻפַּר).
תופעות כלליות בניקוד העברי
-
תהליך ההחטפה: תהליך שבו הטעם זז מהתנועה ולכן התנועה הופכת לשווא נח. זהה לחוק החיטוף: פתח (ותנועות אחרות) יכול לבוא רק כאשר הטעם מעליו. כשהטעם זז, הפתח אינו יכול להתקיים והוא "נחטף" – הופך לשווא נע.
-
דגש קל: דגש קל מופיע באותיות בגד כפת כאשר הן באות בתחילת מילה או אחרי שווא נח.
-
תופעת ההידמות המלאה: בבניין נִפְעַל, בזמנים עתיד, ציווי ושם הפועל, נשמטת נ' הבניין. הנ' מידמה לעיצור שאחריה, ולאחר מכן היא נבלעת והעיצור הופך דגושה בדגש משלים.
-
דוגמה: אֶנְפָּקֵד ← אֶפְפָּקֵד ← אֶפָּקֵד
-
-
פירוק צרור שוואים ושווא מרחף: כאשר באים שני שוואים רצופים (צרור שוואים) בתחילת מילה, לא ניתן להגות את המילה. לכן, השווא הראשון בצרור הופך לחיריק חסר, והשווא השני הוא שווא מרחף (ולא יבוא אחריו דגש קל).
-
דוגמה: שְׁפְּטִי ← שִׁפְטִי
-
תרגול בנייני הפועל
בנייני הפועל הם אבני הבניין של השפה העברית ומרחיבים את משמעותה. שליטה נכונה ומגוונת בבניינים הופכת את היכולת שלכם לבטא פעולות ומצבים למדויקת, עשירה ומרתקת הרבה יותר. מוכנים להתחיל ללמוד עברית?