נכתב על ידי צוות המורים של שפות שלי, מורים לצרפתית דוברי שפת אם שמדברים גם עברית. עודכן באוקטובר 2026.
בעברית יש לנו מילה אחת קטנה שעושה את כל העבודה: ה׳ הידיעה. בצרפתית יש תשע: le, la, l', les, un, une, des, du ו־de la. הן נקראות les articles, ובעברית קוראים להן תוויות. הן המקום שבו דוברי עברית טועים הכי הרבה בצרפתית, ולא בגלל שהן קשות, אלא בגלל שבעברית פשוט אין להן מקבילה.
במדריך הזה תמצאו טבלה אחת שמסכמת הכול, הסבר מסודר לכל סוג תווית, שיטה של שלוש שאלות לבחירת התווית הנכונה, את חוקי השלילה והצירופים (au, aux, du, des), וחמש הטעויות הנפוצות של דוברי עברית. בסוף מחכים לכם 40 תרגילים אינטראקטיביים עם הסבר לכל תשובה והשמעה של המשפט בצרפתית.
התשובה הקצרה: טבלת התוויות בצרפתית
סוג התווית | זכר | נקבה | לפני תנועה | רבים | מתי משתמשים |
מיודעת | le | la | l' | les | דבר מסוים, או דבר באופן כללי (אני אוהב קפה) |
לא מיודעת | un | une | un / une | des | אחד מתוך רבים, דבר שאפשר לספור |
חלקית | du | de la | de l' | des | כמות שלא סופרים: קצת לחם, קצת מים |
אחרי שלילה | de | de | d' | de | ne... pas de, ne... plus de |
למה בצרפתית חייבים תווית לפני כמעט כל שם עצם
בעברית אפשר לומר "קניתי לחם", "אני אוהב קפה" או "יש לי אחים" בלי שום מילה לפני שם העצם. בצרפתית שם עצם כמעט אף פעם לא עומד לבד. התווית מספרת לשומע שלושה דברים בבת אחת: אם מדובר בדבר מסוים או לא, אם המילה זכר או נקבה, ואם היא ביחיד או ברבים.
הנקודה האחרונה חשובה במיוחד בדיבור. ה־s של הרבים בצרפתית לא נשמעת, ולכן livre ו־livres נשמעים בדיוק אותו דבר. מה שמבדיל ביניהם באוזן הוא רק התווית: le livre (הספר) מול les livres (הספרים). מי שמדלג על התווית לא רק נשמע זר, הוא גם מאבד מידע שהשומע צריך.
1. התווית המיודעת: le, la, l', les
זו המקבילה הכי קרובה ל־ה׳ הידיעה. משתמשים בה כשמדברים על משהו מסוים שכבר ידוע לשני הצדדים.
le לפני שם עצם זכר ביחיד: le livre (הספר), le garçon (הילד), le soleil (השמש)
la לפני שם עצם נקבה ביחיד: la maison (הבית), la porte (הדלת), la classe (הכיתה)
l' לפני מילה שמתחילה בתנועה או ב־h שקטה, גם בזכר וגם בנקבה: l'école, l'ami, l'heure, l'hôtel
les לכל שם עצם ברבים, זכר או נקבה: les enfants, les clés, les livres
ההבדל הגדול מעברית: דברים באופן כללי
בעברית אומרים "אני אוהב קפה" בלי ה׳ הידיעה. בצרפתית, כשמדברים על משהו באופן כללי, ובמיוחד אחרי פעלים של טעם והעדפה כמו aimer, adorer, préférer ו־détester, משתמשים דווקא בתווית המיודעת:
J'aime le café. אני אוהב קפה.
Je déteste les araignées. אני שונא עכבישים.
Les chats sont indépendants. חתולים הם עצמאיים.
h שקטה ו־h נשמעת
ברוב המילים ה־h בצרפתית שקטה, ולכן התווית מתקצרת: l'homme, l'heure, l'hôtel. במילים מעטות ה־h נחשבת "נשמעת" (h aspiré), ואז לא מקצרים: le héros, le haricot, la honte. אין דרך לנחש אותן מראש, לומדים אותן אחת אחת.
2. התווית הלא מיודעת: un, une, des
משתמשים בה כשמדברים על משהו אחד מתוך רבים, או על משהו שמוזכר בפעם הראשונה. בעברית אומרים "קניתי עט", בצרפתית חייבים J'ai acheté un stylo.
un לזכר: un stylo, un film, un chapeau
une לנקבה: une voiture, une pomme, une idée
des לרבים: des pommes, des chaussures, des frères
des היא המילה שהכי קל לשכוח, כי בעברית אין לה שום תרגום. "יש תפוחים על השולחן" הוא Il y a des pommes sur la table. בלי des המשפט פשוט לא תקין.
שימו לב: un ו־une לא מתקצרים לפני תנועה. כותבים un ami ו־une idée, אבל בדיבור ה־n של un מתחברת למילה הבאה, ו־un ami נשמע כמעט כמו מילה אחת: "אֶנָאמִי".
3. התווית החלקית: du, de la, de l', des
זה החלק שהכי מבלבל דוברי עברית. התווית החלקית (le partitif) מתארת כמות לא מוגדרת של משהו שלא סופרים: אוכל, שתייה, חומרים, ולפעמים גם דברים מופשטים. בעברית אומרים "אני שותה קפה" או "תן לי מים". בצרפתית מוסיפים את המילה שאומרת "קצת מתוך":
du לפני זכר: du pain, du café, du fromage, du sucre
de la לפני נקבה: de la salade, de la confiture, de la viande
de l' לפני תנועה או h שקטה: de l'eau, de l'huile
des לפני מילים שמופיעות ברבים: des pâtes, des épinards
le café או du café? מבחן אחד שעובד
שאלו את עצמכם: האם אני מדבר על הדבר כולו, באופן כללי, או על חלק ממנו?
J'aime le café. אני אוהב קפה (קפה באופן כללי, לכן le).
Je bois du café. אני שותה קפה (כמות ממנו, לכן du).
Je mange une pomme. אני אוכל תפוח (תפוח שלם, שאפשר לספור, לכן une).
Je mange de la tarte. אני אוכל עוגה (חתיכה מתוך עוגה, לכן de la).
איך בוחרים את התווית הנכונה: 3 שאלות לפי הסדר
יש במשפט שלילה? (ne... pas, ne... plus, ne... jamais) אם כן, un, une, des, du, de la ו־de l' הופכות ל־de או d'.
מדובר בדבר מסוים, או בדבר באופן כללי? אם כן, תווית מיודעת: le, la, l', les. זה נכון במיוחד אחרי aimer, adorer, préférer ו־détester.
אפשר לספור את זה? אם כן, un, une או des. אם לא (כמות של אוכל, שתייה או חומר), du, de la או de l'.
אחרי שבחרתם את סוג התווית, נשאר רק לבדוק אם המילה זכר או נקבה, יחיד או רבים, ואם היא מתחילה בתנועה.
שלילה: למה une voiture הופכת ל־pas de voiture
אחרי שלילה, התוויות הלא מיודעות והחלקיות הופכות כולן ל־de, ולפני תנועה ל־d'. זה אחד החוקים הכי שימושיים בצרפתית המדוברת:
J'ai une voiture. יש לי מכונית. Je n'ai pas de voiture. אין לי מכונית.
Je mange de la viande. אני אוכל בשר. Je ne mange pas de viande. אני לא אוכל בשר.
Il y a de l'eau. יש מים. Il n'y a pas d'eau. אין מים.
J'ai des frères. יש לי אחים. Je n'ai pas de frères. אין לי אחים.
שני יוצאים מן הכלל: התווית המיודעת לא משתנה בשלילה (J'aime le café, Je n'aime pas le café), וגם אחרי הפועל être היא נשארת (C'est un livre, Ce n'est pas un livre).
צירופים: au, aux, du, des
המילים à (ל־, ב־) ו־de (של, מ־) מתחברות עם le ועם les למילה אחת. עם la ועם l' הן נשארות נפרדות:
le | la | l' | les | |
à | au | à la | à l' | aux |
de | du | de la | de l' | des |
Je vais au cinéma. אני הולך לקולנוע (à + le).
Elle va à la plage. היא הולכת לחוף.
Nous allons à l'hôtel. אנחנו נוסעים למלון.
Je parle aux étudiants. אני מדבר עם הסטודנטים (à + les).
Le cahier du professeur. המחברת של המורה (de + le).
Les sacs des élèves. התיקים של התלמידים (de + les).
ועוד צירוף שכדאי להכיר: עם ספורט אומרים jouer à (jouer au football, jouer au tennis), ועם כלי נגינה אומרים jouer de (jouer du piano, jouer de la guitare).
5 טעויות שדוברי עברית עושים עם התוויות בצרפתית
משמיטים את התווית. "Je bois café" לא קיים בצרפתית. הנכון: Je bois du café.
מתרגמים "אני אוהב קפה" עם du. אחרי aimer מדברים באופן כללי, ולכן J'aime le café ולא J'aime du café.
שוכחים לקצר לפני תנועה. לא la école ולא le ami, אלא l'école ו־l'ami.
משאירים את התווית בשלילה. לא Je n'ai pas une voiture, אלא Je n'ai pas de voiture.
מנחשים מין לפי העברית. "בית" זכר בעברית, אבל la maison נקבה. "שמש" נקבה בעברית, אבל le soleil זכר.
הטריק שהמורים שלנו נותנים לכל תלמיד: לעולם לא לומדים מילה לבד. לא maison אלא la maison, לא soleil אלא le soleil. כך המין נכנס לזיכרון יחד עם המילה, ובדיבור לא צריך לעצור ולחשוב.
תרגול: 40 תרגילים על התוויות בצרפתית
התרגול מחולק לארבעה חלקים לפי סדר המדריך: תווית מיודעת, לא מיודעת, חלקית, ושלילה וצירופים. בכל משפט בחרו את התווית הנכונה. מיד אחרי הבחירה תראו אם צדקתם ולמה, ובלחיצה על הרמקול תשמעו את המשפט המלא בהגייה צרפתית. בסוף תקבלו ציון, ואפשר לשלוח אותו למורה בוואטסאפ או להתחיל סבב חדש בסדר אחר.
שאלות נפוצות על יידוע בצרפתית
מה ההבדל בין le לבין du בצרפתית?
le היא תווית מיודעת ומדברת על הדבר כולו או על דבר מסוים: J'aime le pain (אני אוהב לחם באופן כללי). du היא תווית חלקית ומדברת על כמות מתוכו: Je mange du pain (אני אוכל לחם, כלומר קצת לחם).
מתי משתמשים ב־l' בצרפתית?
לפני שם עצם ביחיד שמתחיל בתנועה (a, e, i, o, u, y) או ב־h שקטה, גם בזכר וגם בנקבה: l'ami, l'école, l'heure. ברבים חוזרים ל־les: les amis, les écoles.
למה אומרים pas de ולא pas du?
כי אחרי שלילה התוויות הלא מיודעות והחלקיות הופכות ל־de: Je bois du café, אבל Je ne bois pas de café. החוק לא חל על התווית המיודעת (Je n'aime pas le café) ולא על משפטים עם être.
איך יודעים אם מילה בצרפתית היא זכר או נקבה?
אין חוק מושלם, אבל הסיומות עוזרות. מילים שנגמרות ב־tion, té ו־ette הן בדרך כלל נקבה (la nation, la liberté, la baguette). מילים שנגמרות ב־age, ment ו־eau הן בדרך כלל זכר (le fromage, le moment, le gâteau). יש יוצאים מן הכלל כמו la plage ו־l'eau שהן נקבה, ולכן הכי בטוח ללמוד כל מילה יחד עם התווית שלה.
מה ההבדל בין des כתווית לא מיודעת לבין des כצירוף?
זו אותה מילה עם שני תפקידים. Il y a des pommes פירושו "יש תפוחים" (רבים, לא מיודע). Les sacs des élèves פירושו "התיקים של התלמידים" (de ועוד les). ההקשר תמיד מגלה איזו מהן זו.
להמשיך מכאן
התוויות הן הבסיס, והשלב הבא הוא הפעלים. אם עוד לא עברתם עליהם, המשיכו ל־הפועל être, ל־הפועל avoir, ל־זמן הווה בצרפתית ול־passé composé, ובכולם תמצאו תרגול אינטראקטיבי.
ומי שרוצה לדבר צרפתית ולא רק לתרגל: ב־קורס צרפתית של שפות שלי לומדים אחד על אחד או בזוג עם מורה דובר צרפתית שפת אם שמדבר גם עברית, בשיטת ALPHA ONE™, פרונטלי או ב־קורס צרפתית אונליין. כל תלמיד מקבל גם גישה ל־מערכת התרגול העצמי בצרפתית לפי CEFR, עם מאות תרגילים כמו אלה מרמה A1 ועד C2.
